?איך ראייה צילומית יכולה לעזור בעסקים ובשאר תחומי החיים  

 את דויד אלאן הארווי, צלם מגנום הכרתי באופן אישי בסדנא בלונדון, כבר ציינתי זאת בעבר, אני יודע.

הנקודה החשובה היא שדויד דאג לפתוח את הסדנא במשפט מאוד מעניין, "אני צלם של גווני שחור לבן", כך אמר,

"במקרה יצא שאני מצלם בצבע".

למה הוא התכוון, אתם בטח שואלים את עצמכם? אז ככה, באופן פשוט ומתוחכם בו זמנית דויד מצליח לתרגם את

הסביבה, הצבעים והטקסטורות לצבעי שחור לבן. כלומר, ברגע שהוא רואה סיטואציה, הוא יודע בתוך כמה שניות איך הצבעים יבנו את הפריים והאם זה נכון לסטאוציה כזו או אחרת. אם תקחו כל תמונה שלו בצבע, כך הוא מעיד ותהפכו אותה לשחור לבן, תראו שהיא עובדת. 

 

                                  

 

ממש כמו שאתם רואים בתמונה למעלה, לכל גוון צבעוני יש תרגום משלו בשפת השחור לבן. היכולת לעשות זאת בדיוק

כל כך נדירה מכיוון שפריים מוצלח בסופו של דבר יהיה כזה בזכות חודו של גוון מסוים מאוד, כאילו נבחר בפיצנטה בהקשר לשאר הגוונים האחרים בפריים ובמיקומם.

איך זה קשור לראייה צילומית ולחיי היום יום? 

לעין שלנו יש סדר עדיפויות, ראייה סלקטיבית אם תרצו והיא נמשכת ל"הפרעות".

כלומר, ככל שנפריע לה יותר כך היא תגיב לכך ותזהה את אותן הפרעות מהר יותר. הפרעות, או רעש יכולים להתבטא

בגוון מסוים, קומפוזיציה לא שגרתית, עצם כלשהוא או אדם שנמצא במקום בו הוא לא אמור להיות ועוד. אנחנו נתרכז כרגע בצבעים, או יותר נכון בקונטרסט, ניגודיות.

ניגוד הוא בעצם הלחם והחמאה של החיים שלנו, לא?

בכל בדיחה יש טוויסט או סוף לא צפוי, בכל קמפיין פרסומי טוב, סיפור וכן גם תמונה.

על מנת להמחיש את האופן שבו אנחנו רואים את הפריים ומזהים עצמים בו בעצימות גבוהה יותר הוספתי את התמונה הבאה שמתורגמת גם לשחור לבן.

שימו לב שפלטת הצבעים שהצגתי בהתחלה נבחרה בגלל הצבעים בפריים הצבעוני אותו אני צילמתי, אבל הצבעים בפריים שצילמתי נבחרו בגלל שהם תואמים לצבעים שבהם דויד אלאן הארווי השתמש בספרו האחרון "משחקי חוף"

ברגע שנהפוך את הפריים הצבעוני לשחור לבן נוכל לזקק ולפשט את האופן שבו אנחנו רואים.

העין שלנו תמשך ראשית לגוונים הבהירים יותר, לכן היא תלך למשולש הורוד (לשעבר), לאחר מכן היא תתחיל לסרוק את האיש ההולך "שקופץ" לעין בגלל האופן שהוא מתקשר עם הרקע שלנו, יש ניגוד בין הגוונים. רק לאחר מכן היא תשוטט בחלל הפריים ואז תסרוק את הגוונים הכהים יותר, רקע הזכוכית מאחור ואת ההשתקפות.

פריים בנוי נכון = שליטה

ברגע שאנחנו מודעים להבדל הגוונים ולאופן בו אנחנו בוחנים את הסביבה שלנו, נדע ונבין גם איך לגרום לעין של הסובבים אותנו לזהות דברים שונים ולהוליך אותה באופן שרצוי לנו.

שליטה ויזואלית אידאלית בחללים בהם יש זרימת קהל בה נרצה להבליט או להחסיר פרט כזה או אחר, כמו מסעדות, ברים, תאטראות וכו', שליטה שכזו יכולה גם לעזור בעולם העסקים / קריירה. דמיינו מצב בו אתם יושבים בישיבה

מרוחבת בעבודה שכוללת גם את בכירי החברה ודנים על נושאים חשובים באמת.

היכן תרצו לשבת, אם אתם באמת רוצים להתבלט?

מה סגנון הלבוש שלכם על רקע הסביבה? ומהו בהשוואה לקולגות בעבודה?

כל אלה חשובים מאוד, בהנחה שמי שמעביר את הישיבה באמת סורק את החדר ואת הנוכחים בו.

בפעם הבאה שבאמת מתקיים אירוע כזה או אחר, נסו לתרגם את הגוונים לשחור ולבן, ל-50 גוונים של אפור :) ועוד.

שימו לב למי מופנת תשומת הלב (אם נשים את ההיררכיה האירגונית בצד) למי חוזרים שוב ושוב בדיון ומי נשאר חבוי.

מקווה שפתחתי צוהר מחשבתי. תמשיכו ליצור, לחדש ולחשוב לפני כל קליק. 

נתראה בפוסט הבא,

עומרי שומר. 

                                           איך אפשר לחדש גם כשנדמה שאנו שחוקים? הקליקו כאן וקראו

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now