איך ממשיכים להיות יצירתיים גם כשנדמה שאי אפשר

או - מה למדתי ממעבר חצייה  

 אני גר ברמת השרון, מאוכלס בדירה חמודה ושכורה על רחוב סוקולוב, שהוא הרחוב הראשי של העיר.

מיקום הדירה הוא בסמיכות לצומת ראשי המחבר בין שדרות ביאליק ושדרות וייצמן. אפשר להגיד שזהו עולמי כרגע. לשם אני יוצא מהבית בכל בוקר ודרך המקום אני חוזר אל הבית בערב. המרחק בין צד אחד של הרחוב לשני הוא כ- 60 מטר (אומדן בלבד). הצומת הזו בעצם יוצרת חוצץ בין הצד המזרחי של העיר לצד המערבי, בין עושר מופלג לבין מציאות קשת יום. דתיים וחילוניים . קשיחות ורוך. 

 

                                   מקור: Google map

 

כך אני פוסע במעבר החצייה הזה כבר כמעט שנתיים.אני משנן את הצבע הלבן המפוספס על הכביש, את השלטים, התחלתי אפילו להכיר חלק מבאי הרחוב לפי מראה. אני שם בימים בהם אני מלא בהשראה ואפילו בימים בהם נדמה כי אין בי כלום. אז איך ממשיכים כל הזמן להוציא רעיונות או חומרים חדשים מאותו מעבר חצייה? או מארבעה קירות שנקראים משרד? הנה כמה רעיונות. 

1.הוספת אלמנט חדש

דרך צילום רחוב צלם לומד להכיר את מאפייני העיר, ממש כמו שאיש קריאייטיב מכיר את המותג שלו, כמו כל איש מקצוע אחר שיכיר את המוצר אותו הוא מוכר. אוכלוסיית העיר, כך נדמה ממבט חטוף ברחוב מאופיינת בחתך גיל מוזהב, נקרא לזה כך. לאחרונה, זוגות צעירים חוזרים אליה לאור יוקר המחיה בתל אביב.  אם הייתי מעלה כאן את כל התמונות שצילמתי ממעבר החצייה הייתם ודאי מבינים את זה. למרות זאת, בחרתי להעלות את התמונה הזאת (למעלה). 

הוספת אלמנט חדש בכל רעיון, יכולה לתת משב רוח חדש. לצורך העניין, התמונה למעלה 

מביאה עמה הפתעה דמוגרפית. שני ילדים שמכניסים דינמיקה שונה ממה שהעיר רגילה אליה - מלחמה דמיונית עם רובי צעצוע. הם מגיעים, כך נראה, מהצד המזרחי של כדור הארץ, יכול להיות מאוד שהם הילדים של אחת המטפלות הסיעודיות. עוד דוגמא לתוספת קטנה בתמונה הבאה. 

אם היינו מורידים את קרן השמש שנכנסת וחורכת את התמונה, היינו מקבלים דימוי די שחוק ברחובות רמת השרון. בזכות

התוספת הקטנה הזו נגלה לנו סיפור חדש, אולי מדובר בדמות רוחנית? אליהו הנביא? או כל תרחיש אחר שרץ במוחכם. 

2. החסרת אלמנט 

הטכניקה ההפוכה לראשונה שהצעתי. תמיד יהיו כמה כיוונים להביט ולבחון רעיון, או סיפור חדש. 

בתמונה אפשר לראות סיטואציה שנראית רגילה לגמרי, לכאורה, אבל האיש שמחזיק את הרצועה של הכלב נעדר מהפריים. במקום שבו יש חוסר המוח שלנו מפצה על כך ומתחיל להמציא סיפורים חדשים. לאן הכלב קשור? האם הוא הולך אחורה או קדימה וכו'. לפעמים הרעיונות היום יום עמוסים מדי וקשה לנו לראות את זה, החסרת פרט יכולה לעזור בכל תחום: עיצוב, הכנת לו"ז לאירוע ועוד. 

3. שינוי זווית  

זה קורה כמעט בכל תחום, ריב בין נותני שירות או עסקים, בני זוג שלכל אחד או אחת יש את הגרסה והצד שלו או שלה. זווית, כלומר נקודת המבט של הצופה בסיפור מייצרת בסופו של דבר את התוכן ומשנה אותו לחלוטין. אם רק נאמץ את נקודת המבט של הילד ההוא שחלף לידנו ברחוב נבין את נקודת המבט הייחודית שלו. טוב לעסקים, טוב ליחסים, מעולה

לרעיונות חדשים. 

לסיכום, מעבר החצייה יהיה תמיד אותו מעבר חצייה. המשרד יהיה אותו משרד, (כל עוד נמשיך להגיע לשם) ובכל זאת, 

לפעמים "זירת המשחקים" הקריאטיבית שלנו לרעיונות חדשים היא דווקא שם. בגלל שאנחנו מכירים את המקום, מוכנים אליו, יודעים איך הוא יראה ואיך יתנהגו בו, אנחנו המלכים של הפינה הקטנה שלנו בעולם. בדיוק בגלל זה נדע לזהות דפוסי התנהגות או מחשבה שונים ומפתיעים במקום ולהשתמש בהם להפקת רעיונות חדשים. 

אז תמשיכו ליצור, לחדש ולחשוב לפני כל קליק. 

נתראה בפוסט הבא,

עומרי שומר. 

                                                             מה למדתי מגאון צילום עולמי? הקליקו כאן 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now